<h1>סמ"ק סימן רפ"ד</h1>
<h2>דף סא:</h2>
לפרות דכתיב (בראשית ב') פרו ורבו, תנן לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא א"כ יש לו זכר ונקבה, דברי בית הלל, ואם מתו (דף ס"ב) ויש להם בנים אפילו זכר מן הנקבה ונקבה מן הזכר הרי זה קיים, אבל זכר ונקבה מאחד מהם אינו מועיל, ונשא (דף ס"ד וע"ש ברא"ש דף ה') אשה ושהתה עמו עשר שנים בלא ולד צריך לגרשה, ועכשיו לא נהגו העולם כן לפי שאנו יושבים בחוצה לארץ ושמא עון חוצה לארץ גורם, ואתמר היו לו בנים ונתגייר רבי יוחנן אומר קיים והלכה כמותו, ומבן י"ח שנה (אבות פ"ה דף י"ב) עד כ' יכול לשהות עד שימצא הגונה, אבל עבר כ' ולא נשא הרי הוא בקללה, ואם חשקה (יבמות דף פ"ג) נפשו בתורה ואין יצרו מתגבר עליו זכור לטוב, ואפילו יש לו כמה בנים אין טוב לו להיות בלא אשה שנאמר לא טוב היות האדם לבדו וגומר, אך יכול לישא אשה שאינה ראוייה לבנים, (ש"ע סימן א' אף על פי שקיים פריה ורביה אסור לו לעמוד בלא אשה וצריך לישא בת בנים וי"א שאפילו ס"ת צריך למכור וישא אשה בת בנים אף אם יש לו הרבה בנים ואם מכיר בעצמו שאינו בן בנים עוד או מתיירא אם ישא בת בנים יבואו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו אז ישא אשה שאינה בת בנים) והאשה אינה מצוה על פריה ורביה (דף ס"ה) מיהו אם אמרה בעינא חוטרא לידאי ומרא לקבורה ותובעת גט מבעלה וידוע שהוא מעכב כופין אותו להוציאה ולתת לה כתובה בלא תוספת רק מה שהביאה בצמצום, ואם האשה (שם בתוספות) אמרה אינו מזדקק עמי כלל ואני רוצה להתגרש, או שאמרה ישען על ביתו ולא יעמוד, (כלומר שאינו יכול) אם אמרה בפניו נאמנת ונותנים לה כתובה בלא תוספת כמו שפירשנו, אך אם אמרה תנו לי כתובתי בתחלה אינה נאמנת שמא מחמת חימוד ממון היא משקרת, ומכל מקום (דף ס"ג) אם אפשר לו יקח אשה בת בנים בזקנותו, שנאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך.
